רותי לוי מירושלים, מחוברת לישיבת רחל אמנו כבר שנים ארוכות. בכל פעם שהיא זקוקה לתפילה ולישועה היא מתקשרת לאמא. 

אם תפגשו את רותי, תשמעו ממנה אינספור סיפורים על כוחה של אמא רחל. היא ראתה את הנס והישועה מאמא לא פעם ולא פעמיים, אך הנס האחרון, עולה על כולנה…

את הישועה הראשונה מאמא היא זכתה לראות כאשר ביקשה שבתה שרה תתחתן. רק אמא הרואה את בתה הולכת ומתבגרת בבית, מבינה את הכאב והצער. כמה ביקשה. כמה ייחלה. כמה התפללה. ובזכות התפילות של המקובלים, בתה זכתה להתחתן בגיל  35. 

שרשרת ניסים בלתי פוסקת!

בכך לא תמו הניסים. אולי רק התחילו… לאחר החתונה, התקשרה רותי למוקד, וביקשה על בתה עבור ילדים. גם כאן היא זכתה לראות את הישועה, ושרה זכתה ללדת ילד בריא ושלם, והיא קראה לו 'מאור בנימין'. 

ואז קרה הגרוע מכל— בעקבות סיבוך רפואי, הודיעו הרופאים לשרה כי היא חייבת לערוך ניתוח גרידה. היא נכנסה לניתוח, כשבני המשפחה המודאגים ממתינים מחוץ לחדר הניתוח. אך סיבוך בלתי צפוי גרם לקריסת מערכות. הרופאים ניסו לייצב את מצבה, אך לשווא. הרופא יצא אל מחוץ לחדר, לוקח את האמא והבעל לשיחה, ומכין אותם לגרוע מכל. "הייתה קריסת מערכות בכל הגוף. כל המערכות קרסו בזו אחר זו. היא בין חיים למוות".

קריסת מערכות!

הבשורה הקשה נחתה עליהם כרעם ביום בהיר. מה עושים? מה עושים???

אך רותי לא בזבזה זמן. חיש חייגה לישיבת המקובלים. "אני חייבת שיעשו עבור שרה בת רותי תפילה דחופה!!!" זעקה אל תוך השפופרת. "אין מצב שמאור בנימין יהיה יתום! אמא שלו חייבת לחיות!" זעקה במר לבה, בבכי שקרע את לבם של המוקדניות שקיבלו את השיחה. 

מקובלי הישיבה הבינו את גודל השעה. שמה הוכנס לתפילה מידית, ובמשך שעות ארוכות, שלא לומר ימים ארוכים, עמדו והתחננו עבורה. יום ולילה עמדו הרבנים, ביקשו התפללו והתחננו, וקרעו את שערי השמיים עבורה.

הרופאים הודיעו: אין לרפואה מה להציע…

ובינתיים, בבית החולים, ממשיכים הרופאים עם תחזיותיהם הקודרות. "אין מה לעשות…". "קריסת מערכות…" זה כל מה שהיה להם לומר…

לו רק ידעו כי באותה השעה מתקיימת התפילה המסוגלת בישיבת רחל אמנו, כנראה שהיו מדברים אחרת… כי הלא יאומן קרה! לאחר 4 ימים, בהם הייתה שרה מורדמת ומונשמת, היא התעוררה. בריאה ושלימה! הרופאים עמדו סביב מיטתה, כשהם לא מאמינים למראה עיניהם. מת-חי! פשוטו כמשמעו!

"מה עשיתם???" שאלו הרופאים. "זה נס רפואי שלא רואים כל יום!!!" אמרו בהתרגשות. 

סעודת ההודיה המרגשת!

תקופה קצרה לאחר מכן, בהיכל הישיבה הקדושה בבית לחם, התאספו 70 אנשים, למעמד סעודת הודיה שכמותו לא נראה כבר זמן רב בקברה של אמא. ההתרגשות הייתה גדולה מאוד. בני המשפחה, החברים והקרובים, באו להודות לאמא על הנס המופלא, שהותיר את אמא של מאור בנימין, בחיים…

סעודת ההודיה הייתה גדולה ומרגשת. גם מקובלי הישיבה השתתפו בה. במהלך הסעודה הודו בני המשפחה לרחל אמנו על הישועה הגדולה, והודו לרבני ומקובלי הישיבה שהיו שליחים להביא לשרה את הישועה מכוחה של אמא. 

והמסר של רותי לוי לכל החולים שהתייאשו: "רבני הישיבה היו לצדנו כל העת. בשעת שמחה ובשעת צרה. ראינו את  המסירות נפש שלהם לבקש ולהעתיר אצל אמא, וזכינו לראות את הישועה של אמא, שעומדת לצדנו בכל הרגעים. לולי אמא, כנראה שהסיפור היה מסתיים אחרת לגמרי… תודה אמא!!!"