כשמוריה עוזרי מירושלים מדברת על אמא רחל, היא מתייחסת אליה ממש כאמא של הילדים שלה. ולא לחינם. מוריה מרגישה כי לולי אמא, לא היו לה ילדים. 

ההיכרות שלה עם ישיבת המקובלים ועם קברה של אמא נמשך כבר שנים ארוכות, ולמעשה מתחיל מאמא שלה בעצמה, שזוכה לבשל את הארוחות של רבני הישיבה מזה רבות בשנים. 

לאחר שלא זכתה להיפקד, היא נכנס לתהליך של טיפולים. טיפול ועוד טיפול, אך לשווא. בצר לה, פנתה לאמא. היא התחברה לתיקון הקדוש ביום ההילולא, ובכתה אצל אמא שתזכה להיכנס להיריון. היא הבטיחה לאמא, שאם תיפקד, היא תקרא לה על שמה. תקופה קצרה לאחר מכן היא זכתה להיפקד וללדת את בת הראשונה. הלידה הייתה מספר ימים קודם ליום ההילולא, והיא קראה לה רחל. 

הייתה זו הלידה הראשונה, שהביאה בהמשך ללידה נוספת. 

אך כאן פסקה מוריה ללדת. 

ניסו לעשות טיפול כזה וטיפול אחר, אך לשווא. מוריה לא אמרה נואש. הייתה זה אמה ששכנעה אותה לעשות סעודת הודיה בישיבה הקדושה ולבקש מאמא לזכות ולהיפקד. 

זה היה נראה לא אפשרי בעליל. 5 שנים ללא ילדים. כשהטיפולים כבר לא מועילים. מה עוד ניתן לעשות??

אך לאמא רחל יש כוח. בנס, מעל לדרך הטבע, נכנסה מוריה להיריון טבעי לאחר 5 שנות ציפיה ולאחר טיפולים שלא צלחו. היא קראה לילד נהוראי, כשהיא מודה לאמא רחל על האור שהכניס בחייה. 

כעת, ימים ספורים לפני יום ההילולא, היא מתקשרת לישיבה ומספרת בהתרגשות, שבעוד חודש וחצי היא צריכה ללדת את הילד הרביעי. "הכל בזכות רחל אמנו" היא מסכמת. 

והמסר של מוריה עוזרי לכל המצפים לילדים: "הילדים שלי, הם הילדים של אמא רחל. כך אני מרגישה. ובזה אני בטוחה. בלי אמא, לא הייתי זוכה ללדת! במו עיניי ראיתי את הכוח העצום שיש לאמא בשמיים, להביא לנו את הישועה שלנו – אם רק נבקש באמת!"